Haifa, Israel
July 25, 2011
A chance discovery of a genetic mutation in wild barley that grows in Israel’s Judean Desert, in the course of a doctoral study at the University of Haifa, has led to an international study deciphering evolution of life on land. The study has been published in the prestigious journal PNAS. “Life on Earth began in the water, and in order for plants to rise above water to live on land, they had to develop a cuticle membrane that would protect them from uncontrolled evaporation and dehydration. “In our study we discovered a completely new gene that along with other genes contributes to the formation of this cuticle,” said Prof. Eviatar Nevo of the Institute of Evolution of the University of Haifa, who took part in the study.
In the course of doctoral research carried out by Guoxiong Chen, which began at the University of Haifa in 2000 under the supervision of Prof. Nevo, the Chinese doctoral student found a mutation of wild barley in the Judean Desert that was significantly smaller than regular wild barley. It was found that this mutation causes an abnormal increase in water loss because of a disruption in the production of the plant’s cutin that is secreted from the epidermal cells and is a component in the plant’s cuticle that reduces water loss and prevents the plant’s dehydration.
Guoxiong Chen has since returned to China and achieved full professorship while continuing his study of the Judean Desert’s wild barley for which he enrolled an international team of scholars from China, Japan, Switzerland and Israel. After about eight years of research, this team discovered a new gene that contributes to the production of cutin, which is found in all land plants but is either nonexistent or present in tiny amounts in aquatic plants. Chen called this new gene Eibi1, in honor of his supervisor, Prof. Nevo.
“This is one of the genes that contributed to the actual eventuality of life on land as we know it today. It is a key element in the adaptation process that aquatic plants underwent in order to live on land,” explained Prof. Nevo. Besides the evolutionary importance of this new gene, it is also of value in the future enhancement of cereals. According to Prof. Nevo, once we can fully understand the mechanism behind the production of cutin and discover genetic variants of the Eibi1 gene, we will have the ability to enhance the cuticle formation of wheat and barley species so as to make them more resistant to water loss and more durable in the dryer conditions on land. “Genetic enhancement of cultivated plants to make them durable in dry and saline conditions can increase food production around the world,” the researcher concluded.
שעורת הבר ממדבר יהודה פותחת צהר להתפתחות החיים על היבשה
מוטציה של שעורת בר ממדבר יהודה, שהתגלתה במקרה בעת עבודת דוקטורט שנערכה באוניברסיטה, הפכה בעקבות מחקר בינלאומי שהתבסס על עבודת הדוקטורט למפתח להבנת התפתחות החיים היבשתיים על האדמה. המחקר התפרסם בכתב העת היוקרתי PNAS. "החיים על כדור הארץ החלו במים וכדי שצמחים יוכלו לעלות מהמים ליבשה הם היו חייבים לפתח קרום שיגן עליהם מפני התאיידות המים והתייבשות. במחקר שלנו מצאנו גן חדש לחלוטין התורם, יחד עם גנים אחרים, להיווצרות קרום זה", אמר פרופ' אביתר (איבי) נבו מהמכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה, שהיה אחד השותפים למחקר.
במסגרת עבודת הדוקטורט של גואושון צ'ן שהחלה בשנת 2004 באוניברסיטת חיפה, בהנחייתו של פרופ' נבו, מצא הדוקטורנט הסיני במדבר יהודה מוטציה של שעורת בר שהייתה קטנה בצורה משמעותית משעורת הבר הרגילה. עוד התברר כי מוטציה זו של שעורה מאבדת מים בקצב מוגבר באופן חריג בגלל שיבוש ביצירת הקוטין - חומר שמופרש מהתא והינו מרכיב של הקרום (קוטיקולה) שמקטין את איבוד המים ומונע מהצמח להתייבש.
גואושון צ'ן שב מאז לארצו, שם התקדם לדרגת פרופסור, אולם הוא המשיך את המחקר על שעורת הבר ממדבר יהודה, כשהוא מאגד סביבו צוות בינלאומי של חוקרים מסין, יפן, שוויץ וישראל. לאחר כשמונה שנים של מחקר מצאו החוקרים גן חדש שתורם ליצירה של קוטין, שקיים בכל צמחי היבשה, אבל לא קיים בכלל או ברמות קטנות בלבד בצמחי מים. צ'ן קרא לגן החדש איבי1 (EIBI1) על שמו של פרופ' נבו, שהנחה את עבודת הדוקטורט שלו.
"זהו אחד הגנים שתרם ליצירת האפשרות של חיים על היבשה כפי שאנו מכירים אותם כיום. לגן זה חשיבות מרכזית בנקודה שבה הצמחים שהתפתחו במים התחילו לפתח הסתגלות לחיים ביבשה", אמר פרופ' נבו. מלבד החשיבות האבולוציונית של הגן החדש, יש לו חשיבות גם בשיבוח דגניים בעתיד. לדבריו של פרופ' נבו, ברגע שנבין את המנגנון שמייצר את הקוטין לעומק, ונגלה וריאנטים גנטיים של הגןEIBI1 נוכל לשבח את הקרומים (קוטיקולות) של מיני החיטה והשעורה כך שיהיו עמידים עוד יותר לאיבוד נוזלים ולהתמודד עם היובש על פני האדמה. "שיבוח גנטי של צמחי תרבות לעמידות ליובש ומליחות יכול להגדיל את ייצור המזון בעולם", סיכם החוקר.
Topics
Species
